חינוך לזוגיות

רציונל
חברה ישראלית היום מתמודדת עם אחוזי גרושים גבוהים מאד. אנו עדים לתופעה זו גם בקרב העולים . חלק מסיבות לגירושין במשפחות עולות תמונות בקשיי ההסתגלות של המשפחה כיחידה לחברה חדשה .
 עם מעבר למדינה אחרת המשפחה מנסה לשמור על האיזון שהופר. בעיות כלכליות, שפה חדשה, קודים חברתיים שונים – אלו רק כמה גורמים שלא מאפשרים את זה. המתחים הרבים שבהם נתונה המשפחה מביא לעיתים קרובות להתרחקות בין בני המשפחה . היחסים שעד כה היו נראים סבירים , פתאום מתחילים להתפורר. לאווירה הזאת  השפעה עדירה על הילדים הגדלים בבית.
אנשים פונים לטיפול משפחתי או זוגי בדרך כלל בעת משבר. אך הבדיקה מראה כי משפחות עולים לא מרבות לפנות לגורם הטיפולי בכלל. וכך הן הופכות לאוכלוסיה ברת סיכון גבוה לגירושין שאין אפשרות להגיע אליה ולעזור.
אך אנו מזהים כאן פוטנציאל לעבודת מניעה מוקדמת שיכולה להתבצע בקרב בני נוער עוד לפני שהם הופכים לבעלי משפחות בעצמם שאליהן הם עלולים להביא את דפוסי התקשורת הלא יעילים שלמדו בבית.
הצעירים גם לומדים נורמות התנהגות החדשות המקובלות בחברה ישראלית. הדבר לא פעם בא בסתירה לנורמות שלפי הן התחנכו בבית. לעיתים הם מאמצים את התנהגויות החדשות בלי להיות שלמים או לבחון האם זאת הדרך  רק כדי לא להיראות שונה. הדבר מביא לקונפליקטים פנימיים וחיצוניים שמשפעים על דפוסי בניית הזוגיות.

פעילות קבוצתית עם בני נוער עולים בנושא הזוגיות אמורה להוות מסגרת  שבה המשתתפים ירגישו מוגנים ויוכלו לשתף ברגשותיהם ומחשבותיהם ביחס לנושא הזוגיות. עימות פנטזיות מול מציאות והתמודדות עם הקונפליקטים הפנימיים וחיצוניים שהם תוצאה מהתמודדות עם מעבר  אמורים להעלות את המודעות העצמית בקרב המשתתפים.
משבר ההגירה גורם לעיתים קרובות בפרט אצל בני נוער  לירידה בבטחון עצמי עד אובדן תחושת מסוגלות. כל אלה בשילוב עם משבר גיל ההתבגרות נותנים תמונה מדאיגה . בני נוער פונים יותר להתנהגויות אנטי סוציאליות שמתבטאות באלימות כלפי הסובבים או לחלופין התסכול עלול להיות מופנם-הדבר שמגביר סיכון להתנהגות אובדנית. 
מסגרת קבוצתית יכולה להוות מקור לאמפתיה ותמיכה ולתת אפשרות לבניית בטחון, מתן תוקף עצמי ומימוש פוטנציאל עצמי- נקודת מוצא טובה לבניית יחסים בריאים.